El מעצב יפנית ריוטה קיקוצ'י יודע לעשות קסמים עם כמה קטעי מגזינים ישנים.
ממש התמונות בציר הם מקבלים משמעות חדשה עם קיקוצ'י, שלעתים קרובות מערבב אלמנטים ישנים עם אינסוף התייחסויות לתרבות הפופ.
מה שהקריאייטיב הזה בונה, ושמעט מאוד ידוע עליו, הוא הרבה יותר מגזירה והדבקה, מכיוון שהוא מבצע ניגודיות צבעים, הוא מבצע גאוני קומפוזיציות, בנוסף למשחקי פרופורציה ופרספקטיבה.
בעיקרון מה ריוטה קיקוצ'י עושה הוא שהוא נותן לצופה א הפתעה תמונת מצב וטובלת את הצופה ביקום ויזואלי ללא בזבוז.
משהו מפתיע הוא שבמשך זמן רב הוא הציע לעשות קולאז' ביום, כך שעבודתו נרחבת ומסיבה זו הוא הפך לפופולרי למדי.
חלק גדול מהכשרון של עבודתו טמון במחויבות שלו למספריים ולדבק, ומשאיר עיצובים דיגיטליים לאירועים ספציפיים באמת.
מגזינים ישנים, כאלה שכולם רוצים להוציא מבתיהם, הם חומר הגלם הפורה ביותר של ריוטה קיקוצ'י.
אלפי העותקים של אמצע המאה שהאמנית אוספת וצוברת מעורבבים בספרים, אנציקלופדיות וגזירים מאותה תקופה ומשחזרים את אורחות החיים, האסתטיקה הנשית, האדריכלות, המכוניות או הריהוט של אותן שנים.
צבעים שחוקים בזמן ותמונות בשחור-לבן שחור הם מעורבבים עם גוונים תוססים ומשיגים תוצאה מפתיעה שלפעמים מעלה חיוך מיידי ואחרות מטרידות.
קיקוצ'י מנסה ללכוד ביצירתו משהו יותר מאשר קומפוזיציה יפה (וניתנת לשילוב).
עבור ריוטה קיקוצ'י, האסתטיקה בעבודתו היא בסיסית, אבל מה שהוא הכי אוהב זה כשאנשים מקיימים אינטראקציה עם התמונה ואם הוא משיג את שניהם אז הוא באמת מרגיש מרוצה.
