המטבח העשיר של מקסיקו בתקופת העצמאות
לדון מזון בזמן של עצמאות במקסיקו קשה לכסות כמו היום.
עם המעבר הזה הם הגיעו שינויים חברתיים, פוליטיים, כלכליים ויומיומיים.
המטבח המאוחד של אותה מדינה התמזג עם טעמים אירופיים וספרדים, מה שהביא ל גזע מעורב.
בגלל המאבק המזוין, רבים אכלו את מה שמצאו בדרכם. הוא סבל ממחסור נורא במזון ומסתערת בחיי היומיום.
עם זאת, נוכל להתחיל משלושה צירים: מטבח הארמונות, קונבנציונאלי ופופולארי.
הראשון נהנה ממרכיבים קולינריים שונים. הטעמים השלטים היו אירופיים והשפע הייחודי.
ואילו מקומות דתיים הורשו להתנסות בריחות, טקסטורות ואלמנטים.
בינתיים, התמציות החברתיות הנמוכות, שחולקו על ידי צוותים, סבלו מרעב ואנאלפביתיות.
תירס (טורטיות), שעועית וצ'ילי הם היו הבסיס שלו. אך הם גם ניסו ככל האפשר לשלב בין השאר נופל, דלעות ופירות.
מצ'ילה, שומה ופוזול
מגוון המנות היה עשיר ביותר.
המגוון מבחינת פלפלי צ'ילי הוא הפך אותם לגיבור האוכל לכל הבתים, מלבד היותם חלק מהותי מה- זהות לאומית
עם זאת, שוקולד היה מרכיב הכוכבים, עם מים, חלב או לבד. זה נצרך על ידי ילידים וספרדים כאחד.
הטורטיות, הטאמאלס, הטלקויוס, החפרפרת והפוזול, היו כבר חלק מהיום יום ועם בוא הספרדים נוספו טעמים חדשים.
בהדרגה, דגנים, תבלינים ובשר בקר החלו לתפוס מקום חשוב.
בין הכלים שהיו תוצאה של התנגשות תרבויות הם: ראג'ות של פלפל פובלנו עם שמנת וגבינה, מרק אטריות יבש עם פלפל פסטייה וצ'ילי ממולאים.
כאשר הושלמה העצמאות ב- 1821, אחד הכלים שהגיחו בכוח שעדיין שומר היה ה צ'ילס נוגדה.
הם מספרים שהם היו חלק ממשתה לכבוד אגוסטין דה איטורבייד בפואבלה ובשל מצגת הטריקולור שלו הוא ניצח לאורך זמן.
לבסוף, הגרסאות המגוונות שונו, אך הגסטרונומיה נמשכת ואנשים ממשיכים ליהנות ממנות טעימות אלה.
