למרבה המזל, כיום העולם מכיר את עבודותיו של הסופר הפוסט-אימפרסיוניסטי וינסנט ואן גוך, צייר שהקדים את זמנו שצילם סצנות לאנשים שטרם נולדו.
שני אנשים היו בסיסיים להפצת עבודותיו של האמן: אחיו תיאו וגיסתו ג'והאנה.
למרות שהוא הכיר את שוק האמנות ועבד בחברה בנושא, תיאודורוס ואן גוך הוא לא קידם את אחיו לאתיקה כשעבד עבור Goupil & Cie, אך הוא מימן לו לצייר בצורה חלקה.
באמצעות עבודתו נקשר תיאו לציירים פוסט-אימפרסיוניסטים שונים כגון פול סזאן, אנרי דה טולוז-לוטרק, ג'ורג 'סוראט y פול גוגן בפני מי יכיר אחר כך את אחיו.
וינסנט ואן גוך נפטר ביולי 1890. במהלך הקריירה שלו צייר 900 תמונות ויצר יותר מ -600 רישומים שעברו בירושה ל ג'והאנה ואן גוך-בונגר, אשתו של תיאו שמתה שבעה חודשים אחרי אחיה.
הנישואים של תיאו וג'והאנה נמשכו שנתיים בלבד. כשבעלה נפטר, בנם הצעיר, וינסנט וילם, היה בקושי בן שנה.
ג'והאנה, שלא הסתדרה כל כך טוב עם וינסנט בגלל העזרה המופרזת שבעלה העניק לה, לקחה על עצמה את העבודות ואת התכתובות שקיימו האחים.
כך, צעירה, אלמנה ועם בן קטן, היא פתחה פנסיון בעיר בוסום, ליד אמסטרדם, והחלה לראות איך להתפרנס מעצמה ועבור הקטנה.
היא תרגמה סיפורי ילדים מאנגלית וצרפתית להולנדית וחידשה את יומן הנעורים שכתבה לפני שהתחתנה. זה נתן לה את הרעיון לערוך ולתרגם את מכתבי האחים והיא הפכה לסוחר של וינסנט.
האסטרטגיה של יוהנה לפרסם את האוסף של וינסנט כללה ארגון תערוכות עם ציורים שכמה קרובי משפחה יעצו לה לזרוק. בשנת 1901 הוא ארגן תערוכה עם 71 עבודות בפריס, אחת עשרה שנים לאחר מותו של הסופר.
בשל הצלחת התערוכה ארגן היזם שניים נוספים באמסטרדם בשנת 1905 ובברלין בשנת 1914.
ג'והאנה התגוררה בעיר ניו יורק במשך ארבע שנים, שם קיימה תערוכה גדולה נוספת בשנת 1913.
למרות שהיא נישאה בפעם השנייה, והייתה גם אלמנה, לג'ו, כידוע, היה רק בן אחד שנתן לארבעת נכדיה.
מעטים יודעים שג'ו הצטרף למפלגת העובדים הסוציאל-דמוקרטית במדינתה, העביר סדנאות בנושא זכויות נשים, והקים את מדור תעמולת הנשים.
הוא נפטר באמסטרדם בשנת 1925.