סהרה קארימי לא רק שהיא הכי מַבְטִיחַ de אפגניסטןזהו סיפור של כוח ונחישות, מה שהופך את יצירתו ליצירה בלתי נשכחת שחייבת לשרוד את התקופות העוינות שהמדינה הזו חווה.
נולד ב -21 במאי 1983 בלב טהראן כבתם של פליטים אפגנים אירן, אהבתו לקולנוע התחילה מגיל צעיר מאוד, כך שבגיל ההתבגרות הוא עבר לגור סלובקיה ללמוד קולנוע, דוקטורט ב ברטיסלבה אחרי חדש לגמרי רוח קלה, סרט תיעודי שעשה בתקופתו כסטודנט וזכה בפרס עבור הסרט הבדיוני הטוב ביותר בפרסים שמש ברשת, ההכרות הקולנועיות החשובות ביותר של סלובקיה.
כשסיים את לימודיו באוניברסיטה, כבר עם הכרה חשובה בקרב עמיתיו, הוא ביצע את עבודתו המקצועית הראשונה שהייתה גם היא תיעודי, מחפש חלום, שהוצג ב פסטיבל הסרטים הבינלאומי בדאקה בשנת 2006, ולאחר ההצלחה, הוא החליט להתמקם קאבול, בירת ארץ מולדתו, שם שקע בעבודתו, עזר לפתוח בית מולטימדיה קפילה לקדם יוצרים עצמאיים באפגנים.
עם שובו שיתף פעולה עם עמיתיו, כגון סבא סהר, שחקנית, במאית ופעילה למען זכויות נשים, והם יצאו לבנות מחדש את תעשיית הקולנוע האפגנית לאחר נפילת משטר הטליבאן, שקטעה את ההפקה בניצן, סגרה את בתי הקולנוע והרסה את הסרטים שנפלו לידיהם.
באופן זה היא ביצעה את הפרויקטים הקולנועיים שלה כמפיקה וכבמאית, וזוהרת בינלאומית עם הסרט התיעודי פארליקה והסרט שלו חווה, מרים, עיישה, האחרון, דרמה על הריון והפלה ב אפגניסטן שהוקרן ב- פסטיבל ונציה בשנת 2019 לביקורות מהללות.
נחישותו זיכתה אותו בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בסרט פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה -13 בדאקה, שפתחה לה את הדלת בשנת 2019 להיות הנשיאה הראשונה של סרט אפגני מאז שהחל בשנת 1968. היא הייתה האישה היחידה שהגישה מועמדות לתפקיד והתמודדה מול ארבעה גברים נוספים והייתה מועמדת לתפקיד הסרט הטוב ביותר בפרסים פרס אוריזונטי / אופק.
עם זאת, למרות חשיבותה והקריירה המבטיחה שלה ב- אפגניסטן, חזרתו של הטליבאן לשלטון בקאבול מאז 15 באוגוסט האחרון סיכנה את הקריירה שלו וכמובן את חייו, ועל כך פתח בקריאת עזרה לקהילה הבינלאומית שהודיע כי הוא לא רק חושש לחייו, אלא לכל ניצוץ של תקווה לקולנוע האפגני, במיוחד ל שנעשו על ידי נשים.
לאחר פרוץ המשבר ההומניטרי במדינה, סהרה קארימי הוא הקליט סרטון שפרסם ברשתות החברתיות שלו המתעד את המסע שלו ברחובות הבירה האפגנית, ומכחיש את רדיפת הנשים ובמאי הקולנוע, אך למרות זאת, "העולם שותק".
יוצרת האפגנים אומרת שהיא יצאה משם קאבול לאחר שעלתה לכותרות עם מכתב פתוח המבקש מאנשים להגן על יוצרי קולנוע ואמנות אפגנים מפני הטליבאן. ולמרות הכל, הוא אמר שהוא המשיך לצלם את מה שהיה עד לו.
ב- 17 באוגוסט, קארימי התקשר דרך הפלטפורמות הווירטואליות שלהם שהצלחתי לברוח ממנו קאבול יחד עם 11 אנשים נוספים, ומי היה פליט קייב, שם התקבלה בברכה על ידי ממשלת אוקראינה והוזמנה אליה פסגת גבירותיי ורבותיי בקייב, לאן הוא שלח א הודעה לכל העולם: