הקנבסים הפרחוניים של JP מיקה הוא ביטוי של אושר טהור, הנובעת מהאנרגיה החיובית, החביבה והעדינה של ה אפריקה עכשווי.
נולד ב1980, קינשאסה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, התעניין מוקדם ברישום וקישוט ולמד במחלקת הציור של ה האקדמיה לאמנויות יפות de קינשאסה. הוא גם הלך ל-ARAP, הסטודיו למחקר לאמנות פופולרי שיצר האמן שרי צ'רין, שלימים הפך למורה שלו.
"המורים רצו להדריך אותנו להפשטה אבל זה לא אמר לי כלום... מבחינתי לא היה שום רגש. הכרתי את צ'רי במוניטין, אבל מעולם לא ראיתי אותו באופן אישי. לילה אחד, במקרה, מצאתי אני יושבת לידו במונית שנוסעת למקום מגורינו. אחרי הפגישה הזו, הלכתי לראות אותו בערב כשסיימתי את השיעורים והפכתי לעוזרת שלו".
איתו, הוא שיכלל את הטכניקה שלו והצטרף ל APPO, איגוד הציירים הפופולריים, ובשנת 2004, הוא הקים סטודיו משלו וקרא לו EBA, אירועי האמנויות היפות.
בציור שלי אין חדשות, אין מסר פוליטי, אין ביקורת. יש יותר מדי קשיים ואומללות בחיים. לכן אני רוצה שתמיד תרגישו תקווה בציורים שלי.
קומו צ'רי סמבה לפניו, מיקה מועלית לעתים קרובות במחזותיו, ציור דיוקנאות עצמיים או הצטרפות להרכב קבוצתי.
בשנים האחרונות הוא פיתח סגנון משלו התמקד בפורטרטים ובפישוט הקומפוזיציה שלהם באמצעות בדים צבעוניים שהוא משתמש בהם כרקע. ה"ממצא" הזה, והשימוש המושלם בצבע, נותנים אנרגיה חיובית לעבודתו וכעת בולט מאוד מבין חבריו. עם זאת, הציורים המאוד ריאליסטיים שלו הם מיטיבים, ולא משנה מה הנושא, הוא מצייר בעדינות ובחביבות אפריקה מודרני, דינמי ושמח.
בהשראת חיי היומיום קינשאסה ותושביה, אבל גם באירועים היסטוריים כמו עצמאות ארצם.
עבודתו הוצגה במיוחד במסגרת התערוכה יופי קונגו ב קרן קרטייה בשנת 2015, בסימן אבן דרך משמעותית בפיתוח הקריירה שלו.
למרות ההקרנה הבינלאומית שלו, האמן חי ופועל בארץ שבה נולד.