עיוורון, התיאטרון בלי שחקנים או במה

16 באפריל, 2021 בשעה 08:50.

 

En עיוורון, חתיכת אור y קול מה שמוביל לחוויה של חיבור על עיוורון, מאת הסופר חוסה סראמאגו, אין שחקנים או במה, אפילו לא וילון.

כיסא ואוזניות מספיקים כדי ליהנות מעיבודו של זוכה פרס הטוני סיימון סטפנס, בבימויו של וולטר מאיירג'והאן.

במקסיקו סיטי, המופע, המבקש לבצע קתרזיס קבוצתי, מתבסס בתיאטרון דה לוס אינסורג'נטס ובניו יורק בתיאטרון דריל רוט.

אגודל של יוטיוב
סמל שחק ביוטיוב

 

השחקניות ג'ולייט סטיבנסון ומרינה דה טבירה מפרשות באנגלית ובספרדית, בהתאמה, את אשת הרופא, הדמות הראשית של הרומן משנת 1995, המספר את הכאוס והבעיות בחברה שמתמודדת עם מגיפה, שההשפעה העיקרית שלו היא עיוורון.

שני המתורגמנים הקליטו את קולם בצליל בינאוראלי, תדר שיוצר תחושה תלת מימדית, שתוכננו על ידי האחים בן ומקס רינגהם, ואשר, לדברי מיירג'והאן, מתקרב ככל האפשר בכדי להעניק לקהל את חוויית קריאת הרומן. .

בשני המקרים, התקנות הם מונחים על במות התיאטראות, ואילו הכיסאות בהם ישבו העוזרים מונחים בזוגות.

לא משנה אם אתם בניו יורק או מקסיקו סיטי, האלמנטים של המיצב התיאטרוני זהים, ולכן החוויה תהיה תלויה רק ​​בהקשרים של כל אדם.

תמונה בתוך תוכן

על תקרות התיאטראות מותקנים עשרות פסי תאורה ניאוניים, אשר במהלך הסיפור עולים, יורדים, נדלקים ומכבים כדי ליצור את אווירת הסיפור.

במקרה של הגרסה האנגלית, היא אורכת 70 דקות, ואילו זו בספרדית נמשכת 62 דקות, כלומר היא קצרה ב -8 דקות. הבימוי במקסיקו סיטי הוא הגרסה הספרדית הראשונה לעיוורון (והיחידה עד כה).

עיוורון הוא מופע שאי אפשר לפספס מכיוון שיש בו תוכן משחרר שמבקש להעביר לאנשים שכל הדברים, כמו מה שקורה בעולם, עוברים, מסתיימים והחיים נמשכים.

תמונה בתוך תוכן