היקארי שימודה הוא אומן יפני המזמין את הצופה להרהר בעולם בו אנו חיים באמצעות עבודות בהן המכרז משולב עם אימה ו פנטזיה עם המציאות.
ילדים דיסטופיים הוא הנושא המרכזי עליו התייחס האמן שלמד איור באוניברסיטת קיוטו סאגה לאמנויות ובבית הספר ג'וקו באויאמה.
ביפן, הסגנון של היקארי שימודה מסווג כ- irasuto, שהוא אמנות בהשראת אנימה ו המנגה.
מקור ההשראה העיקרי של שימודה מגיע מתרבות הפופ היפנית, במיוחד מהיצירה של הייאו מיאזאקי.
מה שמעניין בעבודתו של האמן הצעיר הזה הוא האופן שבו היא מתייחסת לבעיות הפוגעות בחברה של ימינו, כמו עוול.
היקארי שימודה מחליט ליצור תמונות של ילדים עם פציעות מסוימות או shojo כדי לטפל בבעיות קריטיות באמצעות נקודת מבט מקורית, כזו שמרעננת ביותר.
לאחר רעידת האדמה ביפן בשנת 2011, שהותירה יותר מ -15 הרוגים, והתאונה בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה, עבודותיו של שימודה חלו בשינוי עדין באסתטיקה כשהחל למקד יותר תשומת לב בעיני הקטנים שהוא מציג, מכיוון שהם הם הקישור בין בני האדם לטבע, בנוסף לשיקוף רגשותיו של הגיבור.
לכן, חשוב להתבונן בפרטים שעיניהם של הילדים מציגים, להבין קצת יותר את המסרים שהאמן רוצה לשלוח לנו.
היקארי שימודה מראה גם ילדים עם קרניים וסמלים נוצריים אחרים, המסמלים את ישועת האנושות.
היבט חשוב נוסף להתבונן כצופה הוא האם לילד שהציג היקארי שימודה יש חתך אופקי בצוואר.
פצע זה מסמל עד כמה החברה היא חולה, אך בדרך כלל הוא מוסיף כמה הברקות קטנות ועדינות מאוד שמראות את הרצון העמוק לרפא.
היקארי שימודה בדרך כלל שם את החתכים הללו על גרונה כדי לזכור את האסון הרדיואקטיבי שהתרחש בפוקושימה שגרם לסרטן (בעיקר בבלוטת התריס) למאות ילדים באזור זה.
הרגישות שמגלה האמנית בעבודותיה מפתיעה וכדאי להסתכל היטב על כל יצירה, שתארך זמן מה, אך בסופו של דבר ניתן לחבר כל אלמנט ואז קסם ההרגשה של כל מה שהיקרי שמעודה רצה לחלוק יהיה מתרחש.