הברון האוסמן, ראש הסיין בין 1853 ל-1870, ביים בהצלחה רבה את התמורות של פריז בתקופת האימפריה השנייה בחסות נפוליאון השלישי, והעמקת תוכנית ההתחדשות העצומה שהוקמה על ידי ועדת שמעון.
הטרנספורמציות שהוא ביצע היו בסדר גודל שכרגע אנחנו מדברים על מבנים האוסמניים בשל המבנים הרבים שנבנו לאורך השדרות הרחבות שחצו את פריז באחריותו, עבודות שהעניקו לעיר הזו פנים שאנחנו מכירים כרגע.
חשיבותו של האוסמן נעוצה בעובדה שהוא קבע מדיניות שהקלה על זרימת אוכלוסין וסחורות כאחד. Aire ובאמצעות המים, שכן הוא היה משוכנע שתיאוריות ההיגיינה שהורשתו מהנאורות היו יותר מהכרחיות לאמץ כתוצאה ממגיפת הכולרה שנרשמה ב-1832.
באותו רגע היסטורי, הקמפיין הזה הוטבל ונודע בשם "פריז מיופה, פריז מוגדלת, פריז מחוטאת".
בשנת 2023, בהתאם לתוכנית המעבר האקולוגית "Paris Smart City 2050", שהושקה בשנת 2014 על ידי חברת Vincent Callebaut Architectures על בסיס "תוכנית אקלים-אוויר-אנרגיה" עבור העיר פריז ושירותי התכנון העירוני העירוניים. , אמר הצוות החליט לחקור, באמצעות כלים חדשים של בינה מלאכותית, הרעיון של סולידריות אקלים ואנרגיה בין בנייני האוסמן של צריכת אנרגיה עצומה.
באמצעות ניתוח רגיש ועמוק מאוד, Vincent Callebaut Architectures ביקשו לשמר, בצורה הטובה ביותר שָׁנוּן, המורשת ההיסטורית של הבירה הצרפתית.
לכן, הם העלו את הרעיון של יצירת איים של רעננות עירונית על ידי החזרת פיסות טבע, מגוון ביולוגי וחקלאות עירונית בלב העיר האמורה.
זה יוביל אז לבניית בניין האוסמן 2.0 הייחודי עם גישת ארכיטקטורה ביו-אקלימית, שמטרתה לשלב אנרגיה מתחדשת בבניינים הבנויים עם חומרים מבוססי ביו (כגון עץ מוצלב, אדמה נגועה, קנבוס, אבן מבנית מוצקה, במבוק וקש), שיאפשרו לה לייצר אנרגיה משלה ולמחזר את כל הפסולת שלה, ובכך לתרום תרומה חשובה להשגת ניטרליות אקלים עד 2050.
התוצאה של ההצעה הארכיטקטונית המרהיבה והעתידנית הזו היא סימביוזה מעניינת של הזוג האנושות-טבע.
ללא ספק, הרצון הזה להמציא אורבניזם גמיש בקנה מידה אנושי, המדומיין עבור תושבי פריז ובהתייעצות עם הפריזאים, יכול להיות חלק מקמפיין חדש שכותרתו "פריז עמידה, פריז הירוקה, פריז נושמת".