רוסאריו קסטלאנוס, קולם הנשי של מיעוטים

11 במאי 2020 בשעה 13:20.

 

נחשבת לאחת הנשים הספרותיות המקסיקניות החשובות במאה העשרים, רוסאריו קסטלאנוס, היה אחד החלוצים העיקריים של תנועת שחרור הנשים.

נולדה במקסיקו סיטי והתייתמה בגיל צעיר, היא סיימה את לימודיה בתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטה האוטונומית הלאומית במקסיקו בשנת 1950, מה שקרב אותה לדמויות כמו ארנסטו קרדנל, ג'יימה סבינס ואוגוסטו מונטרוסו.

קסטלנוס, שלמדה גם באוניברסיטת מדריד שם לקחה קורסים באסתטיקה וסטיילינג, הייתה פרופסור בבית הספר לפילוסופיה ומכתבים של UNAM, באוניברסיטת ויסקונסין, באוניברסיטת קולורדו ואוניברסיטת אינדיאנה.

למרות שהחל בספרות כמשורר, ספרו הראשון היה הרומן באלון קאן (1957) זה יחד עם סיודאד ריאל (1960), ספר הסיפורים הראשון שלו משרד החושך (1962), הרומן השני שלו, מהווים את טרילוגיית האינדיגניסטה החשובה ביותר בסיפור המקסיקני.

תמונה בתוך תוכן

במקביל, כתב במשך שנים בעיתון אקסלסיורבנוסף להיותו מקדם של מכון התרבות Chiapaneco והמכון הלאומי הילידים.

בשנת 1972, סוף סוף רוזאריו קסטלנוס איחד מחדש את יצירתה הפואטית ב שירה זה לא אתהלמרות שהוא התייחס לחזרות ותיאטרון, עם הנשי הנצחי, מודעות ברורה לבעיה שמשמעותה, מבחינת המחבר שלה, להיות אישה ומקסיקנית.

להגנת נשים

נשוי לריקרדו גררה טג'אדה, פרופסור לפילוסופיה, סבלה קסטלנוס מהפלות, מותה של בת שזה עתה נולדה ובגידה של בן זוגה.

גרושה לאחר 13 שנים, היא הפכה את הדיכאון למאבק להגנת זכויות האישה.

האינטליגנציה, הקוהרנטיות והיכולת שלה למכתבים הפכו אותה לדמות מצטיינת בתקופתה, שהעלתה את קולה עבור ילידים, נשים ועניים.

בשיריו הוא התייחס גם לכאב ולנס הקיים, כמו גם לחוסר הצדק והרצון לסיים אותו.

היא נבחרה לשגריר מקסיקו בישראל בשנת 1971, ועבדה כפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וכדיפלומט.

הוא נפטר בתל אביב ב- 7 באוגוסט 1974, בגיל 49, כתוצאה מהלם חשמלי, שנגרם על ידי מנורה כשהגיע לענות לטלפון, כשיצא מרחצה.

תמונה בתוך תוכן