לדבר על פול ורליין הוא צריך לעשות את זה עם ארתור רמבו, כי הם שניים ואחד; אהבה ושנאה; ושערורייה, מסע, בוהמיה ומרד.
בשנה שנפגשו, בשנת 1871, וורליין היה בן 27 ומנסה לנהל חיים שנראו לו פחות או יותר מקובלים, הרחק מהתמכרותו לאבסנת ומהשערוריות ההומוסקסואליות שפקדו אותו, אך גם רחוק מבתי הקפה הספרותיים בפריז. וסלונים שראו את עלייתו כאחד המשוררים המהפכניים ביותר בתקופתו הודות ליצירות כמו מסיבות מרהיבות y השיר הטוב.
הוא התחתן שנה לפני עם מתילדה מאוטה מ פלורוויל, צעירה צעירה ממנו בעשר שנים, ולבסוף, וורליין החלה ליהנות מהשלווה אליה ייחל אחרי האימון הסוער שלו. אבל אחר צהריים טוב כמו כל אחד אחר, שלווה יצאה מדלת בית חמותה, שם התגוררה לאחר נישואיה למתילדה, כשפתחה את הדלת לארתור, צעיר בן 16 בעל רחמים מעוררי רחמים. מראה, אבל מי השתוקק להיות משורר בולט כמו פול.
מקור: בינוני
המורה החמיא, הזמין את התלמיד לגור בביתו בניגוד לרצונם של אשתו והוריו, ובתחילה, וורליין רק העריץ אותו מרחוק, אך עד מהרה התאהב כל כך במשורר הצעיר עד לחייו של פול ורליין הוא חזר לסערה שממנה חשב שנמלט.
השניים פתחו במפגש נלהב, מערכת יחסים שעם השנים תוארה כהרסנית ושגויה. פול היה אדם בעל ארגון רוחני עדין שנכנע בקלות להשפעה של מישהו אחר, ורימבו, שאחרי תפקידיו הראשונים כונה גאון צעיר נבל, היה איש חופשי, שאורח חייו ההומואים בגלוי זעזע אפילו את האמנים הפופולריים ביותר. עדר של לונדון y פריז בסוף המאה ה -XNUMX.
אבל מה שזה לא יהיה, הקשר של שני גאוני המכתב היה אחד מכמה ענפים, מכיוון שהוא הוליד השראה ומקום ליפה. שירים שעדיין נקראים על ידי צאצאים, אך הוא גם סגר את הדלתות הספרותיות והמשפחתיות בפני וורליין, שבסופו של דבר סבל מחיי הנישואין הלא יציבים שלו וגילה אופי יותר ויותר אלים מדי יום.
כשהיתה מודעת למתרחש, מתילדה עמדה בפניו וורליין החליטה להתרחק מרימבו ולהסדיר את ראשו שוב, אך כנגד מיטבי המאמצים, התיקון היה קצר מועד מכיוון שבני הזוג חזרו להוללות מכיוון שהם הכחישו את הרעיון של נוטשים את עצמם. הם קיבלו את ההחלטה לברוח יחד אל בריסל ומשם ל לונדון, ממשיך את הרפתקאותיו שהיו קסם ותאווה, אך גם עצבים וייסורים שגרמו לשיכרות והתעללות ביניהם.
מצד אחד, לארתור נמאס מפול, מחולשתו, מחוסריו, וכי הוא קיונן על הפרידה מאשתו, בעוד הוא הגיב באלימות פיזית ואף בירי בקיץ 1873, עמו נשפט ו נידון לשנתיים מאסר.
כשיוצאים מהכלא, פול ורליין חזר ל אנגליה ואז ל Rethel, שם עבד כמורה. בשנת 1883 פרסם במגזין לוטצ'ה הסדרה הראשונה של המשוררים הארורים.
מצדו, ארתור התגייר לקתוליות והאוהבים נפגשו בפעם האחרונה בשנת 1875 בשנת גרמניה, אך פגישתם שוב הסתיימה בתביעה.
לאחר מכן המשיך רימבו לנסוע ברחבי יבשת אירופה, ובקיץ 1876 התגייס כחייל בצבא הקולוניאלי ההולנדי. הוא חזר אליה צרפת ולאחר מכן נסע אל קפריסיןובשנת 1880 הוא סוף סוף נשאר להתגורר תימן, כעובד בעל חשיבות מסוימת בתחום סוכנות בארדי. הוא נפטר ב מרסיי ב- 10 בנובמבר 1891, לאחר שחזר ל אירופה עקב קרצינומה בברך ימין שהתנוונה מסינוביטיס.
במקביל הצליח ורליין להשתלב מחדש בחוגי הספרות הפריזאית, אך לא החלים את משפחתו, ומת בשלווה, אך ללא מתילדה ובלי רימבו, רק בן 52, ב- 8 בינואר 1896, חמש שנים אחרי האיש שכל כך הרבה אהוב.
למרות הסיפור הכולל עליות ומורדות רגשיות, פיזיות ויצירתיות חזקות, ההילה של שניהם נשארת גם במילים, שכן נפשם הפלאי ויכולת הלמידה, השימור והיצירה יוצאי הדופן, עמוסים גם הם באופי, יהירות, חוצפה. ותעוזה, שניהם בולטים כמורים ומבשרים של משוררים סמליסטים ודקדנטיסטים.
שניהם חיו בתחושה של אסיר מכל זה, ויחד הם ויתרו לעצמם לחיים של עודף קבוע ו טורף, אבל גם של יצירות יפות, ובסופו של דבר שני הדברים נמשכים.