La Poesia ככלי של ביטוי או גינוי, זה יכול להיות חוד חנית עדין מאוד, ובו בזמן לתפקד כמזור חם להבין ולרפא רגשות.
זה מבחר של חמישה שירים בעלי אופי שונה, בהשראת ה- קרן שירה להתמודד עם חוסר הוודאות והחרדה של עידן זה בפסוקים.
"החדר הזה וכל מה שיש בו" - לי-צעיר לי
שכב עדיין עכשיו
כשאני מתכונן לעתיד שלי
ימים קשים מסוימים קדימה,
כשאני צריך את מה שאני יודע כל כך ברור עכשיו
אני משתמש
הדבר היחיד שלמדתי
מכל הדברים שאבי ניסה ללמד אותי:
אומנות הזיכרון.
אני עוזב את החדר הזה
וכל מה שיש בו
להגן על הרעיונות שלי לגבי אהבה
וקשייו.
אני אפסיק את קריאות האהבה שלך
התווים המרווחים האלה
מלפני רגע,
מייצג מרחק.
הריח שלך
הריח הזה
של תבלין ופצע,
אני אתן לתעלומה להיות.
הבטן השקועה שלך
הוא הכוס היומית
של חלב ששתיתי
כמו ילד לפני תפילת שחרית.
השמש בפנים
של הקיר
זה אלוהים, הפנים
אני לא יכול לראות את הנשמה שלי
וכן הלאה, כל דבר
מייצג רעיון נפרד,
ואותם רעיונות המרכיבים את קבוצת הכוכבים
של הרעיון הכי גדול שלי.
ויום אחד כשאני צריך את זה
תגיד לי משהו חכם
אודות אהבה,
אעצום עיניים
וזכור את החדר הזה וכל מה שיש בו:
גופי הוא ניכור.
הרצון הזה, השלמות.
עינייך עצמו את הכחדותי.
עכשיו שכחתי את שלי
רַעְיוֹן. הספר
על אדן החלון, מזועזע מהרוח. . .
הדפים הזוגיים הם
העבר, הזר
עמודים ממוספרים, העתיד.
השמש היא
אלוהים, גופך חלב. . .
חסר תועלת, חסר תועלת. . .
הבכי שלך הוא שירים, הגוף שלי הוא לא אני. . .
לא טוב . . . הרעיון שלי
זה התאדה. . . השיער שלך הגיע הזמן, הירכיים שלך הן שיר. . .
היה מה לעשות
עם המוות. . . היה משהו
לעשות עם אהבה.
"בחיים הקצרים האלה שנמשכים שעה בלבד (1292)" - אמילי דיקינסון
בחיים הקצרים האלה שנמשכים שעה בלבד
כמה יותר, כמה פחות, נמצא בהישג ידנו
"אמריקה הארוכה והארוכה מדי" - וולט וויטמן
אמריקה ארוכה מדי
בנסיעה בדרכים אחידות ושלוות, למדת רק שמחות ושגשוג,
אבל עכשיו אה! עכשיו, ללמוד ממשבר הייסורים, להתקדם, להתמודד עם הגורל הנורא ביותר ובלי לסגת,
ועכשיו להרות ולהראות לעולם מה הילדים שלך באמת בהמוניהם,
(כי מי, חוץ ממני, עדיין הגה את מה שהילדים שלה באמת הם בהמוניהם?)
באילו זמנים מדובר? אדריאן ריץ '
יש מקום בין שתי קבוצות עצים שהדשא צומח בעלייה
והדרך המהפכנית הישנה פורצת לצללים
ליד בית ישיבות שננטש על ידי הנרדפים
שנעלם בצללים האלה.
הלכתי לשם לקטוף פטריות על סף אימה, אבל אל תטעו
זה לא שיר רוסי, זה לא במקום אחר אלא כאן,
ארצנו מתקרבת לאמת שלה ולחשוש שלה,
את הדרכים שלהם לגרום לאנשים להיעלם.
אני לא אגיד לך איפה המקום, הרשת הכהה של היער
למצוא את רצועת האור הלא מסומנת
צומת רוחות רפאים, גן עדן עובש:
אני יודע מי רוצה לקנות אותו, למכור אותו, להעלים אותו.
ואני לא אגיד לך איפה זה, אז למה אני אומר לך?
כל דבר? כי אתה ממשיך להקשיב, כי בזמנים כאלה
שתקשיב לי, זה הכרחי
מדברים על עצים.
"תן לי" - צ'ונגמי קים
אם עלי לדאוג לאיך
אחיה בזקנתי
אין עושר
הייתי בלי בריאות עכשיו
ואיך אוכל לחיות כדי להיות
ישן?
אם עלי לדאוג לאיך
אחיה בזקנתי
חסר אהבה
הייתי חסר חלומות עכשיו
ואיך אני אמשיך להמשיך לחיות
יום אחר?
תן לי לשבת בשמש
ותקשיב לשמיים.
אני אוהב אותך בעדינות.
תן לי להישאר בחדר שלי
ושזור את קשתיי הגשם.
אני באמת אוהב אותך.
כמו קולט באחו
ללא הגבלה
יאפשר לי
לשוטט
עד שאני שומע את הנפילה
בחשאי
הולך ליד הדלת שלי.
אני אחכה
להיות איתך
לכן.
